צמחי מרפא סינים המצויים בארץ ישראל
כמה פעמים חלפתם על פני עץ פשוט למראה ולא ידעתם? אכלתם פרי או ירק בתבשיל ולא היה לכם מושג, טיילתם ליד עשבים שצומחים פרא והמשכתם הלאה בלי לשים את הדעת. מסתבר שזה קורה כל הזמן, צמחי מרפא ומינרלים שונים נמצאים בסביבתנו הטבעית כתרופות לתחלואות שונות ואיננו מודעים לכך. רפואה הרבולוגית קיימת משחר האנושות בתרביות עתיקות וצעירות כאחד. אלו בעלי הנסיון הוותיק והרחב ביותר הם הסינים העתיקים, מה שנקרא "המטריה מדיקה הסינית". תופתעו לגלות שחלק מצמחי המרפא והרכיבים הסינים ניתן למצוא גם בארצנו, הנה מקצתם.
桑 sāng עץ תות לבן Morus alba או White mulberry
גודלו בינוני עד גדול, יכול להתנשא לגובה של 20 מטרים. מקורו בסין העתיקה, אך כבר אלפי שנים הופץ ותורבת ברחבי העולם. כיום מגדלים אותו בהיקף נרחב לתעשיית המשי, עלוותו משמשת כמזון תולעי המשי. פרותיו וורודים, לבנים וסגולים. הם מתוקים, בשרניים וערבים לחך. לכן בעלי חיים רבים, בעיקר עטלפים וציפורים שקיימים בשפע בארצנו, מפיצים את זרעיו. ישנם מספר זנים שונים לעץ התות, בארץ קיימים הלבן והשחור. עץ התות מוזכר במשנה (הָאוֹג וְהַתּוּתִים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ.וְכָל הָאֲדֻמִּים מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ מעשרות א ב ) משמע, התות קיים בארצנו הקטנה עוד מהשנים 100-600 לפנה"ס. במאה ה-19 נעשו נסיונות לגידול תולעי משי בארץ ישראל, נשתלו עצי תות רבים וחלקם ידועים, למשל בחצר בית הכנסת העתיק בפקיעין, בשכונת עג'מי שביפו, ראשוני מתושבי נס-ציונה גם כן ניסו את מזלם לגדל תולעי משי ועד היום ניצבים במקומות אלו עצי תות עתיקים שנשתלו למטרה זו. קיום בארץ ניתן לראות עצי תות בשפע, אפילו כעץ פרי ונוי בגינות ציבוריות ופרטיות. שימוש בעץ התות ברפואה הסיני מגוון. משתמשים בחלקיו השונים של העץ, כאשר כל חלק בעל סגולות רפואיות שונות.העלים (桑葉 sāng yè) יכולים לטפל במחלות חום, וירוסים עם שיעול. אפשר להשתמש בהם לשטיפות חיצוניות לבעיות עיניים. בסין אפילו ממצים את העלים ומזריקים אותם לווריד לשימוש אנטיביוטי. ישנם מקומות בסין שמייבשים את העלים וטוחנים אותם לאבקה, מערבבים אותם במי אורז לטיפול בהזעות ייתר. הענפים הקטנים של העץ (桑枝 sāng zhī) משמשים לטיפול בבעיות מפרקים, נימול, כאבים אדמומיות, שיתוקים, בצקות במיוחד בידיים. הפרי, ידוע ביכולתו לאזן רמות סוכר בדם, מפחית תחושת צמא ויובש ולכן טוב לסכרתיים. מחזק ומעשיר את הדם, יכול להורידלחץ דם. מחזק ותומך כשמדובר במחלות ניווניות. הקליפה הפנימית של גזע העץ (桑白皮 sāng bái pí) משמשת בטיפול בבעיות נשימה כגון אסטמה, ברונכיט ושיעול.
白茅根 bái máo gēn משיין גליליני Imperata cylindrical
מדובר בשיח ממשפחת הדגניים שנישא לגובה עד 50 ס"מ לעיתים אף יותר. בעל עלים קשיחים הצומחים סביב ליבה מרכזית שהינה תפרחת הצמח. העלים צומחים כאשר הם מלופפים סביב התפרחת הלבנה, מכאן מגיע שמו. כולנו מכירים את מראה תפרחתו הדומה למברשת נוצות, שערותיה לבנות ונעימות כמשי. הוא פורח לתקופה ארוכה וגדל כמעט בכל אזורי הארץ. ברפואה הסינית משתמשים בשורש צמח זה לטיפול בסוגים שונים של דימומים. מדימום מהאף, חניכיים ועד דימום בשתן, רחם וצואה. בתפרחת הצמח (máo huā) לעיתים משתמשים לשימוש חיצוני על הדימום עצמו. לשורש יש גם יכולת לעודד מתן שתן ובכך להפחית בצקות, להפסיק צפצופי נשימה ולטפל בדלקות בקיבה.
金銀花 jīn yín huā יערה יפנית Lonicera Japonica
היערה הינה צמח מטפס ריחני בעל פרחים לבנים בצעירותם ובבגרותם הופכים צהובים. פירוש שמה הסיני הוא "פרח הזהב והכסף" המתאר בצורה יפה שילוב של פרחים לבנים וצהובים. היערה מתורבתת בישראל וגדלה לאורכה ולרוחבה כצמח נוי המעטר וחובק גדרות, משטחים, פרגולות ומבנים שונים. היא בעלת ריח נעים המושך פרפרים, ציפורים ודבורים העוזרים להפצתה. עמידה בתנאי יובש, שמש וקור, לכן שימושית כל-כך בארצנו. אני זוכרת בתור ילדה כיצד היינו מפרידים בין הפרח לגביע ומוצצים את הצוף הניגר מקצהו, זה היה ממתק טבעי וטעים לילדים. יש לה שימוש נרחב ברפואה הסינית המסורתית. היערה ידועה בעל יכולותיה להפחית חום ולטפל בדלקות, לכן משתמשים בה לטפל בבעיות כגון דלקות גרון, פריחות על העור, דלקות במערכת העיכול, הצטברות מוגלה ועוד. בסין נהוג לשתות חליטה מפרחיה בעונת הקיץ, התה מתקתק וטעים לשתייה הוא מצנן את הגוף מהחום הכבד ששורר בחוץ. ענפיה של היערה (忍冬藤 Rěn Dōng Téng) פחות חזקים בטיהור החום אך בעלי דגש לטפל בכאב שנלווה באזורים וערוצים שונים בגוף.
白蒺蔾 bái jí lí קוטב מצוי Tribulus terrestris
הקוטב המצוי מוכר כקוץ טורדני של ימות הקיץ החמים. אם תלכו יחפים על כר דשא בחודשים יוני יולי בישראל, סביר להניחשתרגישו את קוציו החדים והמציקים, על כן נכלל כאחד מהקוצים הקרויים "פוקת היחפים". גם בעלי כלבים מכירים אותו היטב, קוציו נצמדים לפרוותם וגופם של חיות לצורכי הפצה ורבייה ולעיתים ננעצים בין אצבעות רגליהם החשופות ופוצעים אותן. הקוטב גדל לאורכה ורוכבה של ארצנו, פרחיו צהובים קטנים, עלוותו משוטחת, וקוציו החדים עוטפים את פירותיו. הצמח שימושי ברפואות מסורתיות מאות שנים. מיוחסים לו תפקודים רבים כצמח מחזק. רבים נוטלים מיצויים של הצמח על מנת לשפר תפקוד מיני, לתמוך בזמן פעילות ספורטיבית ולמנוע בעיות לבביות. ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בפירותיו הקוצניים של הקוטב המצוי. הוא פחות מיוחס לצמח מחזק אלא כצמח ייחודי שמטיב עם תפקוד מערכת הכבד. לכן הם משתמשים בו לטפל בסחרחורות, ראייה מעורפלת, גרד בעור ובעניים, ויטיליגו, עצבנות ועוד.
合歡皮 hé huān pí עץ אלביזיה/מימוסה Albizia julibrissin(合歡花 hé huān huā)
עץ האלביזיה מקורו בפרס ובמזרח אסיה. מכנים אותו עץ המשי, משום שפרחיו הורודים מנוצים ומדמים את בד המשי הרך. הוא נפוץ לשימוש בארץ כעץ נוי וגינון. בעל מבנה סוככי בינוני עד גבוה. נעים לשבת בצל עלוותו ולהתפעל מפרחיו הורודים, היפיפיים והנעימים למראה. בסינית פירושו "מפגש האושר" משתמשים ברפואה הסינית בקליפת הגזע וכן בתפרחתו. הצמח נחשב למכניס אושר ללב, מקרב בין לבבות, ומרגיע נפש. משתמשים בקליפה לאי-שקט, לחץ בחזה, להמריץ את הדם ולהקל על כאבים. הפרחים מתקתקים ומרגיעים, פחות ימריצו את הדם אלא יעזרו לזרימה חופשית וחלקה של אנרגיה בגוף. הם מיטיבים עם העיניים וטובים מאוד לטיפול בעיות שינה
枇杷葉 pí pá yè עלי שסק Eriobotrya japonica
מקורו של עץ השסק הוא סין ,יפן וטיוואן. הובא לישראל ככל הנראה במאה ה-19, תורבת ,פותח והפך להיות עץ פרי פופולארי שפירותיו המתוקים חמצמצים מבשרים שבואו של הקיץ קרב. בארץ משתמשים בו גם כעץ נוי וגינון, גובהו בינוני, ירוק לכל אורך השנה, פירותיו גדלים באשכולות כתומים ועסיסיים ועלוותו הפנימית מכוסה בשכבה דקה דמויית פרווה. ברפואה הסינית משתמשים במיוחד בעלים של העץ. לפני שימוש, העלים עוברים עיבוד המשיל מעליהם את השערות העוקצניות שעלולות לגרות את הושט ומערכת העיכול בזמן נטילה.הצמח מטפל בשיעול יבש או שיעול עם ליחה שקשה להוצאה. הסינים משלבים אותו בסירופ להפסקת שיעול. לעיתים מבשלים את העלים עם דבש לטיפול בשיעול נבחני, סטרידו ויבש מאוד. ביפן, מבשלים את העלים בצורה מסורתית והם קוראים למרקחת Biwa Cha טובה לטיפול בבעיות עוריות כגון פסוריאזיס, אקזמות, אטופיק-דרמטיטיס ומאזנת רמות סוכר בדם.